עצמאותה של התורה בישראל
רב דתי-לאומי מסויים טוען שעקירת ישובים היא שאלת מדינית ולא דתית. הוא לא הסביר את הבסיס לקביעה זו. רב אחר טוען שאנו מחוייבים לפעול בהתאם לדעת הרוב. מה עומד מאחורי עמדות מסוג זה? “”ולא-תיקח שוחד – כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים”” (דברים טז, יט). מימון מוסדות תורניים הנשלט בידי פוליטיקאים – ולא כפי ששופטים למשל מתוקצבים מטעם המדינה – מייצר תלות של רבנים רבים בפוליטיקאים ובעסקנים ומעוות את שיקול דעתם של תופשי תורה. פרעה מלך מצרים ידע גם הוא שכדי לשלוט שלטון ללא מיצרים חייב השליט לשלוט בהכנסותיהם של אנשי הדת, כפי שכותב מקיאבלי. הנביא חבקוק כבר עמד על קלקול שורת הדין בשל מינוי ומימון צידיקים בידי רשעים. המסקנה: התנתקות מן הממסד הרבני והתורני בארץ ישראל וייסודן של קהילות ובתי דין עצמאיים, דבר שיאפשר חיים יהודיים של אמת.