Peanut Oil and Quinoa During Pesah

Question
Kvod HaRav,
I know your position regarding kitniyot, but I am still adhering to the custom. Perhaps I’ll work up the courage, but not this year. My Question concerns peanut oil. Is peanut oil mutar for those who refrain from kitniyot? I know my mother used it, but today people tell me I may not use it on Pesach.
And what of quinoa? May we cook and eat quinoa during Pesach?

Answer
Peanuts may be consumed during Pesah even by those who choose to refrain from qittniyoth (or are still working up the courage…). This was the universal practice among Ashk’nazim till a few decades ago, a fact attested to by many old enough to recall. At some point in the 1960’s, a campaign was launched by certain individuals to ban peanut oil so that they could sell their four-times-the-price substitute. I was informed of this by a rabbi from NYC who served his community for over 40 years. It was a scam for profit. As for the rationale for not including peanuts within the purview of the qittniyoth minhagh, HaGaon HaRav Moshe Feinstein z’l was of the view that only those foodstuffs that were known in Europe and mentioned by name during the period when this strange custom took hold are covered by the minhagh (Igroth Moshe OH 3:63). Were it not so, RMF points out, potatoes, consumed by all Ashk’nazim, would be asur because they are regularly made into flour and might be confused with wheat flour (one of the explanations offered for this custom being that anything that can be made into flour is forbidden). RMF states that peanuts were eaten by Ashk’nazim on Pesah and permits the use of peanut oil, as well as explaining why the minhagh is to be so defined. Here is the text of the t’shuva in Hebrew:
שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן סג
בענין פינאט אם יש בו חשש איסור מנהג קטנית כ”ד אדר תשכ”ו. מע”כ ידידי מהר”ר יעקב גאלדמאן שליט”א.
הנה בדבר הפינאט שכתבתי שבהרבה מקומות אכלו אותם בפסח וכתר”ה תמה בטעם הדבר משום ששמע שעושין ממנו באיזה מקום גם קמח וגם שמע שנזרעין בשדות כשאר קטניות, אבל ידע כתר”ה שאין זה ענין כלל, שכל הדברים העושין מהם קמח נאסרו ממנהג זה, דאין לך דבר העושין ממנו קמח כתפוחי אדמה לא רק במדינה זו אלא גם ביוראפ במקומותינו וגם בדורות הקודמים ומעולם לא חשו לאסור זה. וכן הטעם שמיני חטים מתערבין בהם שכתב הטור נמי אינו כלל שכל המינים שיש לחוש למיני חטים ושעורים שיתערבו נהגו לאסור, דהא עניס וקימעל שמתערבין בהן מיני חטים ושעורים כמפורש בט”ז סק”א ובמג”א סק”ג וגם איתא שם דקשה לבודקם ובח”י סק”ט כתב שלא יסמוך על בדיקת נשים וקטנים מצד קושי הבדיקה, ומ”מ לא אסרום כמפורש ברמ”א, וחרדל כתב הרמ”א בסימן תס”ד שנוהגין לאסור דהוי כמיני קטניות אף שאין בו הטעמים. ולכן אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור וכן מה שידוע ומפורסם. וגם יש ליתן טעם דדין מה שנאסר במנהג הא אין זה דבר הנאסר בקבוץ חכמים, אלא שהנהיגו את העם להחמיר שלא לאכול מינים אלו שהיה מצוי לאוכלם מפני הטעמים דחשש מיני דגן שנתערבו שקשה לבדוק ומפני שעושין קמחים, אבל כיון שלא תיקנו בקבוץ חכמים לאכול דברים שיש חשש שיתערב בהן מיני דגן ודברים שעושין מהם קמח, אלא שהנהיגו שלא לאכול איזה מינים לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצויין אז, שלכן תפוחי אדמה שלא היו מצויין אז כידוע ולא הנהיגו ממילא לאוסרם אינם בכלל האיסור דאלו מינים שנהגו לאסור אף שיש אותו הטעם ממש דאין למילף ממנהג לאסור גם דבר שלא נהגו לאסור, וכשנתרבו תפוחי אדמה במדינותינו לא רצו חכמי הדור להנהיג לאוסרן, אולי מפני הצורך, ואולי מפני שהטעמים קלושים, עיין בב”י ר”ס תנ”ג, שהר”י קרא לזה מנהג שטות, וגם משמע שהר”ר יחיאל ושאר גדולים היו נוהגין בהם היתר אף במקום שנהגו איסור דהרי ע”ז כתב וקשה הדבר להתיר כיון שאחרים נהגו בהם איסור, לכן חכמי הדורות האחרונים לא רצו להוסיף לאסור עוד המינים שניתוספו אח”כ רק שא”א להתיר מה שכבר נהגו לאיסור. וכן בעניס וקימעל אפשר לא היו מתחלה רגילים לזורעם במקום שזרעו מיני דגן ולא היה טעם להנהיג איסור ולכן אף אח”כ שהתחילו לזורעם במקום שזרעו מיני דגן שלכן צריכים בדיקה לא רצו לאוסרם שוב. ולכן גם הפינאטס לא אסרו בהרבה מקומות עוד מכ”ש. ובמקום שליכא מנהג אין לאסור כי בדברים כאלו אין להחמיר כדאיתא בח”י. ולאלו שיש להם מנהג ביחוד שלא לאכול פינאט אסור גם בפינאט אבל מספק אין לאסור. ולכן שייך שיתן הכשר שלא נתערב שם חמץ ויאכלו אלו שלא נהגו בזה איסור. וכן ראיתי שנותנים הכשר על פינאט אויל מהאי טעמא. ידידו, משה פיינשטיין.
Exactly 29 years ago I heard the very same opinion expressed by HaGaon HaRav Shaul Yisraeli z’l. The conversation took place right after Shaharith in Y’shivath Merkaz HaRav, a few days before Pesah. I asked him what his view was regarding qittniyoth. He responded that only those items that Ashk’nazim originally refrained from eating were forbidden. Therefore, he continued, soya beans are permissible because they were unknown in Europe at the time. He added that peanuts are mutar, and that in his home town in Russia, Slutzk, peanuts were the item of choice placed before guests during Pesah. He explicitly mentioned that this was done by all Jews in his town, including the Rav of the town, the world-renowned Gaon, HaRav Isser Zalman Meltzer, author of Even HaEzel on the Rambam, who later moved to Jerusalem.
By the same logic quinoa may be consumed during Pesah even by those who refrain from qittniyoth; quinoa was unknown in the West till relatively recently.
It is tragic that so many Jews have been bamboozled into avoiding foods that are both permissible and healthy. The good news is that it is simple to set yourself free. All that is required is a healthy determination not to be hoodwinked, a refusal to allow persons driven by commercial interest, fanaticism or a misconceived piety to distort Tora Judaism and recreate it in their own image.
Rabbi David Bar-Hayim