Enter Amount:

Quotes

Most people are other people. Their thoughts are someone else's opinions, their lives a mimicry, their passions a quotation.
Oscar WildeDe Profundis, 1905
Irish dramatist, novelist, & poet (1854 - 1900)


Content View Hits : 3035724
Car Accident – HaGomel? PDF Print E-mail
Written by HaRav   
Thursday, 06 December 2012 18:21

Car Accident – HaGomel?

 

Yom 5, 22-12-65 — 22 Kislew 5773 — 06-12-2012

 

Question

Shalom Mori

Yesterday I was involved in a car accident. Another driver ran the light and smashed into my driver’s-side door. Flames started coming out of the back of the car. I thought I was dead. I jumped out the passenger-side.

Do I need to say HaGomel? What about saying something every time I pass that intersection?

 

Response

1. One does not say HaGomel in such a case. See Maharal (N’thiv Ha’Avodha Chap. 13) quoted below.

בפרק הרואה (שם נ"ד ע"ב) א"ר יהודא ד' צריכים להודות ואלו הן יורדי הים והולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא וכו' מאי מברך אמר רב יהודא ברוך גומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב ואמר אביי צריך לאדויי קמי עשר' דכתי' וירוממוהו בקהל עם מר זוטרא אומ' ותרין מנייהו רבנן דכתיב ובמושב זקנים יהללוהו. ואלו דברים שצריכים להודות אל השם ית' דוקא מפני שהדברים שבאין על האדם הם ארבע, וזה כי האדם כאשר הוא במדבר ואינו מוצא במדבר מה לאכול ולשתות ואין לו צרכיו ראוי שיגיע אליו מיתה מצד זה שהוא משולל מכל דבר שצריך אל האדם, וכאשר הוא יורד לים באים הגלים לשטוף אותו בכח ואין דבר יותר גדול וחזק כמו הגלים שבאים על האדם בכח לשטוף אותו. הרי הראשון מצד ההעדר שאין לו כל והוא מצד השלילה, ודבר זה שהוא הים אינו שלילה רק בא עליו דבר בכח מבחוץ והנה זהו הפך הראשון. אמנם החולי הוא מצד האדם עצמו שאינו חסר דבר כמו מי שהוא במדבר ואין דבר בא עליו מבחוץ כמו גל הים רק החולי הוא באדם עצמו שיש בו שנוי מזג, והוא אמצעי בין הים ובין המדבר. ויש עוד דבר רביעי כאשר הוא מסור ביד האדם והוא בבית האסורים, שכאשר נתון ברשות האדם אז האדם פועל בו כל אשר ירצה והוא פועל בחירי ורצוני. ומה שאמר שצריך להודות בפני עשרה ושנים מהם רבנן, כי עיקר ההודאה היא כאשר הש"י עשה לו דבר כמו זה שהציל אותו מן המיתה ונתן לו החיים על כן נותן הודאה אל הש"י, וכמו שאנו אומרים מודים כו' על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו, ומפני כי האדם יש בו נשמה קדושה לכך צריך עשרה לתת הודאה בתוכם, כי לקדושה כמו שהיא הנשמה ראוי לה מספר עשרה וראיה לזה כי אין קדושה בפחות מעשרה (ברכות כ"א, ב') וצריך שיהיו שנים מהם רבנן, כי הנשמה של אדם היא שכלית אבל אין האדם שכלי לגמרי רק מקצת, ולכך צריך שיודה בתוך עשרה ושנים מהם רבנן אבל אחד אינו נחשב מקצת מן עשרה שהם רבים. כלל הדבר כי האדם יש לו נשמה שכלית והנשמה קדושה, ולכך יתן ההודאה תוך עשרה ושנים מהם רבנן כפי מעלת הנשמה שהיא קדושה. ועתה יש בני אדם שכאשר זרקו אבן עליו ולא הגיעו האבן מברכין גומל חסדים טובים, וכל זה מנהג של עמי הארץ כי אף אם רדפו אחריו בחרב ונמלט אין זה מן הארבעה אשר צריכים להודות, ולכך אמר מנינא לומר שלא יברך כי אם על ד' דברים, וזה כי אלו ד' דברים כבר היה בים, וכן כבר היה במדבר, וכן כבר היה חולה, וכן כבר היה בבית האסורין ויצא ממנו, אבל דבר אחר שלא היה בצרה רק שלא בא עליו צרה אינו בכלל הארבעה שצריכים להודות.

2. You do need to recite the following b’rakha (see Rambam’s MT B’rakhoth 10:9) whenever you pass by there:

הָרוֹאֶה מְקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן יַם סוּף וּמַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס, לָרַבִּים.  אֲבָל מְקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס לַיָּחִיד--אוֹתוֹ הַיָּחִיד וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ מְבָרֵךְ כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ מָקוֹם, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה; אוֹ, שֶׁעָשָׂה לְאָבִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה.  הָרוֹאֶה גּוֹב אֲרָיוֹת, וְכִבְשָׁן הָאֵשׁ--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נֵס לַצַּדִּיקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

I hope you are OK.

Rabbi David Bar-Hayim

Last Updated on Thursday, 06 December 2012 18:26