Enter Amount:

Quotes

"Innocence is like a dumb leper who has lost his bell, wandering the world, meaning no harm." Graham Greene


Content View Hits : 2943762
Fasting on 10th Av (Tish’a b’Av deferred) while in Flight PDF Print E-mail
Written by harav   
Monday, 09 July 2012 15:45

Fasting on 10th Av (Tish’a b’Av deferred) while in Flight

Yom 2, 19-04-65 — 19 Tamuz 5772 – o9-07-2012

Question

Dear Rabbi

I booked tickets a long time ago for a family holiday to the USA. I did not realize that the flight was on “tisha b’av” as it was not marked in my calendar – I assume because this year the fast is put off to the Sunday.

Our flight leaves Israel at 5am Sunday morning for Frankfurt where we have a stop over until 2pm local time before flying on to the USA arriving at around 6:30pm with the fast ending around 8:30pm. I am flying with my wife and four children aged 12, 10, 9 & 8.

I am concerned about what I and my wife should do about fasting given that the air conditioning on the plane will make the fast much harder than usual. Is there any possibility of going according to Israel time to avoid fasting for a day and half?

Response

Shalom Rav

1. It is most unfortunate that you booked a flight for 10th Av. The fast of Tish’a b’Av is the most tragic day in our long history. It is a day for introspection. On this day we do not just commemorate past events; we examine ‘Am Yisrael’s failure to live up to its mission to establish a nation-state based on the principles and precepts of the Tora, and plan how to rectify this state of affairs. It is most inappropriate to travel on this day. Even engaging in one’s usual work is discouraged (see Rambam’s MT Ta’aniyoth 5:10). If there is any way of rescheduling your departure, I strongly recommend that you do so.

2. If this is not possible, you and your wife will have to fast. Were it one of the other fast days, you would be exempt. Tish’a b’Av, however, is more serious (see TB Rosh HaShana 18b 12). According to Rambam our forefathers fasted on Tish’a b’Av even when the 2nd Miqdash stood (commentary on the Mishna, Rosh HaShana 1:3). This fast day remains in effect until our national reality is fully righted, i.e. until ‘Am Yisrael lives as a sovereign nation in our Land with a Miqdash, Beth Din Gadhol, etc.

3. You cannot go by Israel time. One goes by where one is, on land, at sea or in the air.

4. If you suffer from a medical condition such as diabetes, you can fast till midday and then eat unless instructed otherwise by a doctor. If according to expert medical opinion you may not fast at all, you are exempt. If your wife is expecting, she is not obligated to fast beyond midday. If you feel very ill and near fainting, you may drink water.

5. There are preparations that one can take before the fast which can make a big difference. I recommend speaking to a doctor or pharmacist.

Kol Tuv

Rabbi David Bar-Hayim
Last Updated on Monday, 09 July 2012 15:55
 
Israel National Radio Interview - The Requirement to Live in Israel PDF Print E-mail
Written by David S.   
Saturday, 03 October 2009 21:00
Many are oblivious to the fact that Jews are supposed to live in the Land of Israel. Is this an absolute misswa (commandment)? Can there be extenuating circumstances? An informative review of some basic sources.

Download the Interview


Last Updated on Thursday, 08 October 2009 09:01
 
פסק הלכה של 'בית הועד' בענין אכילת קטניות בפסח PDF Print E-mail
Written by Webmaster   
Monday, 25 October 2010 22:18


Download the Pesaq Halacha HaQitniyoth  in Hebrew:  Pesaq-Qitniyoth-6-MS.pdf

Subscribe to our automatic email system which will deliver all new content directly to your email inbox as it is published.
Attachments:
FileDescriptionFile size
Download this file (Pesaq-Qitniyoth-6-MS.pdf)Pesaq-Qitniyoth-6-MS.pdfפסק הלכה של 'בית הועד' בענין אכילת קטניות בפסח169 Kb
Last Updated on Sunday, 28 November 2010 17:51
 
Hannukah Candles PDF Print E-mail
Written by David S.   
Monday, 20 April 2009 20:28

1. Question:  At what time should one light Hannukah candles?

Answer:  The Talmud Bavli (Shabbath 21b) states that one should light Hannukah candles "mishetishqa' haHamah", i.e. immediately after the sun has set completely. (Rav Avraham Ben HaRambam clarifies that "sh'qiyath haHama" is the moment when the entire disc of the sun dips below the horizon).


2. Question: Until when may one light Hannukah candles?

Answer: It states in the Talmud (Bavli Shabbath 21b) that one can light Hannukah candles "ad shetikhle reghel min haShuq", i.e. as long as people are still out and about. In many urban
areas this could translate into midnight or even later. In small communities this might be as early as 7 or 8 pm.

It is well known that when the Brisker Rov was asked this question 50-60 years in Jerusalem he responded by asking when the last showing ended in the local cinema. He was informed that it got out at 11:30 pm. He responded: "In that case one can light until 11:30". (In those days the city shut down at that time; today things have changed).


3. Question: Candles or Oil - which is preferable?

Answer: Some authorities claim that oil (specifically olive oil according to some opinions) is preferable "because of the miracle" (see SArukh OH 673). This is based on the understanding of the Babylonian Talmud (Shabbath 21b) that we light candles to commemorate the miracle of a quantity of oil burning longer than normal.

The Sages of Eress Yisrael, however, did not share this view. In Pesiqetha Rabbathi (Chaps. 2 & 6) & Meghillath Ta'anith (section 23) it states that we light Hannukah candles to commemorate the historic victory over the Greco-Syrian colonialist forces and the reinstitution of the Temple service which began with the lighting of the Menorah (candelabrum, this being a relatively simple misswah to perform); the Menorah quickly became symbolic of the victory and the rededicated Miqdash. And this is precisely what all Jews say immediately after lighting the candles: "HaNeroth Hallalu Anu Madhliqim.... w'Al haMilhamoth...." - "These candles we light to commemorate the wondrous miracles, salvations and victories in battle that You performed for our forefathers..." (Massekheth Sopherim 20:4). All three texts - Pesiqetha Rabbathi, Meghillath Ta'anith and Massekheth Sopherim - were authored in the Land of Israel.

Thus there is no valid reason to prefer olive oil, or any oil, to candles. In point of fact, Rav Kook makes the opposite claim: that candles burn more brightly and efficiently than oil and are therefore to be preferred (just as the Talmud prefers olive oil to sesame oil because "it burns more brightly" - see Misswath Reayah ad loc; Shabbath 23a.) (Incidentally, this proves that the Talmud did not consider olive oil preferable for the reason given by certain poseqim.)





 
יום תקומת ישראל ו'פורים משולש Yom Tqumath Yisrael-Beth HaWaadh - Yom HaAssmauth PDF Print E-mail
Written by Webmaster   
Sunday, 18 April 2010 10:30
יום תקומת ישראל ו'פורים משולש

הרב דוד בר-חיים This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it

מכון שילה – תורת ארץ ישראל

ביום ה' באייר תש"ח (15 במאי 1948) סולק שלטון הזר הבריטי מארץ ישראל, ולראשונה מאז שכבשו פומפיוס וצבאותיו את הארץ בשנת 63 לפסה"נ, עמד עם ישראל על רגליו כעם ריבוני בארצו. זהו תאריך מכריע ומכונן בתולדות עם ישראל: יום סיום הגלות ושיבתנו אל תוך ההיסטוריה. "ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות על ידי הכרזת העצמאות. ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר, אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע. ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י, והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י. ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות" (לשון הגאון רבי משולם ראטה בשו"ת קול מבשר, א, כא).

חכמי תורה רבים מחייבים קריאת ההלל ביום תקומת ישראל (מונח מתאים ומשמעותי יותר מאשר סתם 'יום העצמאות', שכן יום בשם זה נחוג אצל עמים רבים), וידוע שכן המנהג בציבור הדתי-לאומי מאז הקמת המדינה. (פחות ידועה העובדה שבשנים הראשונות למדינה אף חלק מהציבור החרדי נהג כן. בשנת תש"ט (1949), למשל, קראו את ההלל בישיבת פוניביז' בבני ברק, ורבים העדים החיים בינינו המעידים על כך). יש חכמים אשר לדעתם, בנוסף להלל, יש לברך ברכת 'שהחיינו' כפי שעושים בכל החגים, ולברך ברכת 'שעשה ניסים' ולומר 'על הניסים' כפי שעושים בחנוכה ובפורים. (לפני שנתיים 'בית הועד' שליד מכון שילה פירסם 'ברכת המזון נוסח ארץ ישראל' ובו 'על הניסים' ליום תקומת ישראל, ה' באייר, וליום גאולת ירושלים, כ"ח באייר).

אך דא עקא, שעל פי הכללים הנהוגים יום העצמאות נע ונד על פני הלוח. ה' באייר יכול לחול ביום שני, רביעי, שישי או שבת. בשל החשש לחילול שבת כשחל ביום שני, שישי או שבת, מקדימים את יום העצמאות לג' או ד' באייר, או דוחים אותו לו' באייר. השנה, שנת תש"ע, למשל, ה' באייר חל ביום שני, ובשל הצמידות של יום הזכרון לפניו, יוצא שהטקסים הפותחים את יום הזכרון יחולו במוצאי שבת. נמצא שרק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי נחוג יום העצמאות בזמנו. (המתבונן בלוח יווכח שהפעם הבאה שיום תקומתנו יחול בה' באייר תהיה בשנת תש"פ-2020). במצב הדברים הקיים ברוב השנים ה' באייר חולף ללא איזכור המאורע הגדול שאירע בו ביום.

בהלכה נודעת חשיבות רבה לציון היום המסויים שבו אירעה ישועה גדולה לעם ישראל, וכבר פסק הגאון רבי שלמה גורן ז"ל שכאשר חל ה' באייר בשבת יש לקרוא את ההלל ולברך את הברכות בו ביום על אף שיום העצמאות נחוג ביום אחר. פתרון זה אמנם אפשרי – אם כי יש להרהר אחריה מצד דברי הלל הזקן שהורה לנו "אל תפרוש מן הציבור", והציבור ברובו אינו נוהג כך. אך מה נעשה כאשר ה' באייר חל ביום שני ונדחה יום העצמאות לו' באייר? כלום נקרא את ההלל ונברך 'שהחיינו' ביום הזיכרון? אין הדבר מתקבל על הדעת. (בעיה זו לא נתעוררה בימיו של הרב גורן כי טרם הוחלט לדחות את יום העצמאות כשחל ביום שני).

זאת העצה היעוצה: לחלק את הדברים בין שני ימים. שכשמקדימים או כשמאחרים את יום העצמאות, הרי שבאותו יום מוקדם או מאוחר יש לקרוא את ההלל עם כלל ישראל ("הללה זו היא קריאתה" – בהיפוך דברי חכמים בתלמוד הבבלי מגילה יד, א 25) ולברך ברכות 'שהחיינו' וברכת 'שעשה ניסים'. ואילו אזכרת היום בתפילה ובברכת המזון ('על הניסים') וקריאת התורה המיוחדת ליום תקומת ישראל (דברים ל, א-י) יהיו לעולם בה' באייר, אף כשהוא יום הזיכרון.

הבסיס ההלכתי לכך ידוע ומפורסם: 'פורים משולש'. בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן-נון, כגון ירושלים, קוראים את המגילה בט"ו באדר. כשחל ט"ו בשבת מקדימים את קריאתה לי"ד באדר שבו קוראים את המגילה ברוב המקומות (מכיון שאין קוראים את המגילה בשבת שמא יטלטלו את המגילה ברשות הרבים). למחרת, ט"ו באדר, אומרים 'על הניסים' וקוראים פרשת 'ויבא עמלק', כי דינם של אלה להיות נעשים ונזכרים בפורים בעיצומו של יום. ולמחרת, ט"ז באדר, מקיימים את סעודת פורים. נמצא שמצוות הפורים מתחלקות בין שלושה ימים (ראה טור, בית יוסף ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח).

תבנית הלכתית זו עונה על דרישות ההלכה ומספקת מענה הולם המתיישב על הלב למכלול השיקולים שראוי לשקול ביחס לה' באייר.


'על הניסים' לה' באייר


יום תקומת ישראל (יום העצמאות)


עַל הַנִּסִּים, הַגְּבוּרוֹת, הַתְּשוּעוֹת, הַמִּלְחָמוֹת וְהַפְּדוּת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי תְקוּמָתֵנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ בְּנֵי עֲרָב, לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֶל אֶרֶץ חֶמְדָּה. אָמְרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד תהילים פג, ה.

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָּנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ. רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ. מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד תהילים כ, ט. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵׁנִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, פָּרַקנוּ עוֹל גּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ.

כְּשֵׁם שֶׁעָשִֹיתָ לָּנוּ תְּשׁוּעָה בַּיָּמִים הָהֵם, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ בָּעֵת הַזּאֹת, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ לָנֶצַח.

יש לאומרו בשמונה עשרה בהודיה (ברכת מודים) בערבית, בשחרית ובמנחה, וכן בברכת המזון.


'על הניסים' לכ"ח באייר


יום גאולת ירושלים ומקום המקדש


עַל הַנִּסִּים, הַגְּבוּרוֹת, הַתְּשוּעוֹת, הַמִּלְחָמוֹת וְהַפְּדוּת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לִתְקוּמָתֵנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ בְּנֵי עֲרָב. אָמְרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד תהילים פג, ה.

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָּנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ. רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ. מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד תהילים כ, ט. בָּאוּ צִבְאוֹתֶיךָ אֶל חַבְלֵי אֶרֶץ נַחֲלָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָנוּ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵׁנִי בִּשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם תהילים קכב, ב.

כְּשֵׁם שֶׁעָשִֹיתָ לָּנוּ תְּשׁוּעָה בַּיָּמִים הָהֵם, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ בָּעֵת הַזּאֹת, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ לָנֶצַח.

יש לאומרו בשמונה עשרה בהודיה (ברכת מודים) בערבית, בשחרית ובמנחה, וכן בברכת המזון.

Download Yom Tqumath Yisrael-Beth HaWaadh-Year 63.doc


Last Updated on Sunday, 18 April 2010 11:00
 
<< Start < Prev 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Next > End >>

Page 1 of 134